הספר “אני חומה”

חייה ופועלה של הרבנית ויכנא קפלן

מייסדת תנועת בית יעקב באמריקה

 

כמנהלת תיכון 30 שנה, תנועת בית יעקב קרובה מאד לליבי. על הרבנית שרה שנירר ע”ה קראתי, ושמעתי רבות על משנתה החינוכית.

השם “הרבנית קפלן” היה מוכר לי, אך לא ידעתי עליה דבר…

בבין הזמנים האחרון חיפשתי ספר קריאה בחנות פלדהיים שבעיר מגורי. רכשתי את הספר על הרבנית קפלן ו…צללתי לספר.

חייתי את סיפור חייה של הרבנית ויכנא שגדלה כילדה במזרח אירופה אצל דודה ודודתה, עקב התייתמותה מהוריה בגיל צעיר.

התוודעתי לסיפור חייה השזור במאורעות היסטוריים של העם היהודי, שהתרחשו בין שני מלחמות עולם. רוחות ההשכלה הפילו את בנות ישראל שלא עמדו בניסיונות הדור.

ויכנא שהפכה לנערה, הייתה תלמידתה של שרה שנירר, ובבוא העת נכנסה לשדה החינוך, להפצת היהדות בקרב בנות ישראל בפולין ולהצלת הדור.

בהגיעה לפירקה, זכתה לשידוך עם בחור אמריקאי, ברוך קפלן, שגלה לישיבות הקדושות באירופה. הרקע שבו גדל היה פושר, עזב את משפחתו באמריקה על מנת להיבנות. בבחינת “הוי גולה למקום תורה”.

הם נישאו באמריקה, כשויכנא עוזבת עולם מוכר, בו היא מורה מצליחה ונערצת. ומגיעה לאמריקה, בו יש מציאות שונה- שפה לא מוכרת, מנטליות אחרת וחיי דת פושרים. אין קשר לעולם הרוחני אותו הכירה, באותה תקופה אמריקה היתה חומרנית ופשרנית, וקיררה את היהודים שהגיעו אליה כארץ מפלט מאירופה הבוערת, וכאן ויכנא בעזרת בעלה עושה מעשה.

גולת הכותרת ומשימת חייה-

הקמת בית ספר בית יעקב הראשון באמריקה!

עד כה, הבנות למדו בבתי ספר ממשלתיים, עם גויים, וקיבלו חינוך יהודי בימי ראשון בלבד.

עוד בהיותה זוג צעיר, פתחה את הכיתה הראשונה בסלון ביתה! בסבלנות, באהבה ובאורך רוח הנחילה לתלמידותיה (7 תלמידות) את דרך בית יעקב.

וכך התחילה המהפכה.

ההורים חששו לשלוח את בנותיהן לבית ספר לא מוכר להם עד כה, לא כולם הבינו אותה- אך הרבנית קפלן- בנחישות, בחכמת החיים שלה, ובטוהר מידותיה עשתה את הבלתי יאומן, והביאה את תנועת בית יעקב לאמריקה!

בכך בנתה את התשתית של הבתים של תורה שנבנו, כשהבנות היו העזר כנגדו לבני התורה שהחלו ללמוד בישיבות קדושות באמריקה, באותה תקופה.

זכתה להפיץ את תנועת בית יעקב, כשסניפים רבים נפתחו ובכך חינכה אלפי תלמידות שהרגישו שהיא אימם הרוחנית, והן חייבות לה את כל עולמם.

קראתי את הספר בשקיקה. דמותה של הרבנית קפלן, שלא נרתעה מקשיים רבים שניכרו בדרכה, קמה וחייתה מול עיני…

היא הפכה בעיני לדמות מופת, המעוררת בי השראה.

סיימתי את הספר בי”ד באב.

בצירוף מקרים מופלא ובהשגחה פרטית התוודעתי, עם סיום הספר ליום פטירתה שחל בט”ו באב!

בליל ט”ו באב הדלקתי נר זיכרון, דמעות עמדו בעיני, הרגשתי מחוברת לדמות המיוחדת שזכיתי להכיר דרך הדפים שקראתי זה עתה.

עמדתי נפעמת. קיבלתי מסר משמיים, האירו לי באלומת אור בוהקת.

נשאתי תפילה שתהא מליצת יושר עלי, על המורות ועל התלמידות היקרות,

ושאזכה להיות שליחה נאמנה, להנחיל לתלמידותי את דרך התורה